האם העובד החדש שלכם באמת מי שהוא טוען? על ההשלכות של הונאות תעסוקה בעידן המודרני

בעידן של עבודה מרחוק, טכנולוגיות מתקדמות, והיכולת לא להיפגש פנים מול פנים עם עובדים חדשים, הונאות תעסוקה הפכו לאיום ממשי.

איך אפשר לדעת שהעובד שהרגע קיבלתם לעבודה הוא אכן מי שהוא טוען שהוא?

לצערי, זה לא תמיד פשוט.מה זו בכלל "הונאת תעסוקה"?

יש כמה סוגים של הונאות תעסוקה, והן לא נדירות כמו שנדמה:

1. הונאה על ידי מדינות אויב או ארגוני פשע: עובדים שמסתננים כדי לגנוב מידע, לעקוף סנקציות או אפילו להלבין כספים.

2. התחזות: מועמדים שמשתמשים בזהויות מזויפות כדי להסתיר את עברם.

3. העסקה חיצונית: עובדים שמעבירים את המשימות שלהם לפרילנסרים אחרים, בלי שהמעסיק יודע.

4. "פולי-וורק": עובדים שמנהלים מספר משרות מלאות במקביל, בלי ליידע אף מעסיק.

איך מזהים את זה?

הנה כמה דגלים אדומים שכדאי לשים לב אליהם:

פערי מיומנויות: מועמד טוען שהוא מומחה בתכנות או בפיתוח אפליקציות, אבל בפועל לא מצליח לעמוד בדרישות הבסיסיות.

שינויים במידע האישי: מועמד משנה כתובת מיד אחרי קבלת העבודה – לפעמים זה רמז לזהות גנובה.

חוסר עקביות ברשתות החברתיות: פרופילים שנראים כאילו נוצרו רק לצורך הקבלה לעבודה, עם מעט מידע אישי.

איך מונעים את זה?

הנה כמה טיפים ששווים זהב:

1. ראיון וידאו חובה: לא לוותר על שיחה עם מצלמה פתוחה, ולשאול שאלות שעוזרות לאמת את הזהות (בפוסט אחר שלי התייחסתי למגבלות ולאיומים גם בשיטה הזו).

2. בדיקת מסמכים מדוקדקת: וודאו שהמועמד מספק מסמכים אמיתיים, ובדקו אותם, במידה ואין זה אפשרי חפשו עוגנים בתביעת הרגל הדיגיטלית שלו.

3. שימוש במודיעין ממקורות מידע גלויים: חפשו מידע על המועמד ברשתות חברתיות ובאתרים רלוונטיים, ונסו לאתר פערים.

4. בדיקת ממליצים לעומק: ודאו שהממליצים באמת מכירים את המועמד ושיש להם מידע אמין (ובמידת האפשר פנו למעסיקים מדווחים קודמים).

ולפעמים... פשוט להקשיב לאינטואיציהאם משהו מרגיש לא נכון, בדקו שוב. אינטואיציה היא כלי חשוב, במיוחד כשמדובר באנשים שמנסים להונות.הונאות תעסוקה הן לא רק עניין של חברות ענק – כל ארגון עלול להיפגע. הקפדה על תהליכי סינון ובדיקות רקע יכולה לחסוך הרבה כאב ראש בהמשך.